שלוש מילים טעונות
שלוש מילים אלה,
הלקוחות מתהלים פרק נא' פסוק ז'
דורכות, ללא ספק, את תשומת הלב ואת הסקרנות.
מהו החטא ? מהו היחום ?
ומה תפקידה של האם בכל זאת ?
האם לפנינו ביטוי לגילוי עריות,
למשיכה מינית, ממשית או מדומיינת,
בין בן לאמו, קשר ש'חומם' והוצת
על ידי מעשיה של האם
?
היא המייחמת - הוא המיוחם...
שורה זו אינה מופיעה רק בתהילים.
יונתן רטוש מצא לצטט אותה -
לתוך שירו "אפריון"
זהו שיר קצבי , מהודק, מבריק בדימוייו,
מחורז בחרוז נחרץ. מקצבו - חד וברור.
בשיר חמישה בתים בני ארבע שורות.
נצטט את הבית השני:
על מנת שנהיה בטוחים כי לכך... ממש לכך !
התכוון המשורר, ואין
זו איזו פליטת
חוזר
הוא על
אותו רעיון -
בשינויי נוסח קלים בבית
הרביעי:
ראו את הנס והפלא השירי:
רק חמש מילים שונו, שינוי קל, כאילו בהגנב,
והבית נראה כך:
החטא הופך דו צדדי.
אם בבית הראשון הדובר היה הגבר -
בבית הרביעי נשמע לכאורה כי הדוברת
פונה אל הגבר באותן מילים ממש !
בשיר זה, כמו בשירים רבים אחרים,
עושה רטוש, שימוש מבריק, מתוחכם
ובמידה רבה גם
מתחכם
הפעם בחר את פסוק ז'
פרק נא' מס פר תהילים:
השינוי היחידי שהכניס הוא שינוי המילה
"הן בעוון חוללתי ..." במילה
"כי בעוון חוללתי"
רעיון "הייחום" חוזר ומופיע בשירים
נוספים שחיבר יחיאל היילפרין, שזה לא מכבר
בחר לעצמו את השם יונתן רטוש.
נצביע כאן - כבאגב אורחא, על זיקה מקראית
- [ האם היא מיקרית ?] , בין יהונתן הוא יונתן ובין
ערוות אימו:
וַיִּחַר אַף שָׁאוּל בִּיהוֹנָתָן וַיֹּאמֶר לוֹ
בֶּן נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת
הֲלוֹא יָדַעְתִּי כִּי בֹחֵר אַתָּה לְבֶן יִשַׁי
לְבָשְׁתְּךָ וּלְבֹשֶׁת עֶרְוַת אִמֶּךָ:
שמואל א פרק כ פסוק ל
למה התכוון המשורר יונתן רטוש, שראה עצמו, כמורד במוסכמות,
בהזקקו לציטוט זה מספר תהילים ?
למה הוא "אוהב" כל כך את המילה הזו - "יחמתני" ?
מה מסתתר מאחרי פירושה ?
לאחר שננתח ונבין מילה זו,
נמשיך לקרוא בשירים נוספים
בהם מצויים, לפי דעתי, רמזים וביטויים
לאותו מתח אסור של תשוקת הבן לאימו.
שבלשון המקרא היא מכונה - "גילוי עריות"
ובלשון הפסיכולוגים וחוקרי התרבות -
"תסביך אדיפוס"
פירושים מילוניים
רוב פירושיו ושימושיו של הביטוי "יחם"
על הטיותיו ונטיותיו השונות הינו במובן
של גירוי או סיפוק היצר המיני.
על מנת לתת תמונה רחבה של מגון הפירושים
הבאתי כאן תצלום החלקים הרלוונטיים מתוך
"אוצר הלשון העברית" מאת אברהם כנעני,
להגדלת התמונה - הקלק עליה
לפירושים מילוניים נוספים - בקישור זה
פירושי חז"ל ליחמתני
מתוך עיון בפירושי יחמתני" בהגדרות המילוניות
רואים אנו שני פירושים קרובים אך בכל זאת שונים.
מצד אחד יחום כעוררות יצר המין
ומצד שני "יחמתני אימי " מקבל פירוש
של תהליך ההריון בו האם "מחממת"
את העובר בבטנה , הורה אותו ולאחר מכן
יולדת אותו.
בפרשנות חז"ל, קיימת "בריחה" מפשוטו של הפסוק
והנסיון הוא לפרש אותו בדרך "מתחמקת"
ולהפנות את הפירוש לכיוונים יותר "מהוגנים" מאשר משכבי אם-בן.
למשל:
תלמוד בבלי מסכת נדה דף לא עמוד א
