לֹא תִקֹּם / אֵל נְקָמוֹת יְהֹוָה אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיַע
ויקרא פרק יט פסוק יח
לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְהֹוָה:
תהילים פרק צד פסוק א-ג
אֵל נְקָמוֹת יְהֹוָה אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיַע:
הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים:
עַד מָתַי רְשָׁעִים יְדֹוָד עַד מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ:
שמואל ב פרק ד פסוק ח
וַיָּבִאוּ אֶת רֹאשׁ אִישׁ בֹּשֶׁת אֶל דָּוִד חֶבְרוֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל הַמֶּלֶךְ הִנֵּה רֹאשׁ אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל אֹיִבְךָ אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ אֶת נַפְשֶׁךָ וַיִּתֵּן יְהֹוָה לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ נְקָמוֹת הַיּוֹם הַזֶּה מִשָּׁאוּל וּמִזַּרְעוֹ:
יחזקאל פרק כה פסוק טז יז
לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה הִנְנִי נוֹטֶה יָדִי עַל פְּלִשְׁתִּים וְהִכְרַתִּי אֶת כְּרֵתִים וְהַאֲבַדְתִּי אֶת שְׁאֵרִית חוֹף הַיָּם:
וְעָשִׂיתִי בָם נְקָמוֹת גְּדֹלוֹת בְּתוֹכְחוֹת חֵמָה וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה בְּתִתִּי אֶת נִקְמָתִי בָּם:
הביטוי "לא תקום" כפי שהוא מופיע במקרא מזוהה דווקא עם פיוס ועם השכנת שלום - יתכן ופסוק זה או הרעיון שהוא מייצג הוא אביה המוקדם של ה"צולחה" - כלומר היכולת להתגבר על הכעס ועל הכאב ועל יצר הנקמה ולהשכין שלום.
את אלה הנזקקים לפסוק זה "מקלל" המשורר.
ולעומת זאת הוא קורא לנקמה - וכפי שנראה, כאשר במקרא מופיע הביטוי "אל נקמות אדוני" - הדבר מתיחס לנקמה קשה וחריפה.
הוסף לאתר "מילים" ביום
17/03/2004